ישראל והורייזן 2020

תוכניות המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי הן התוכניות הגדולות ביותר בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי, ומהוות גורם מימון מרכזי של ה-  European Research Area - המרחב האירופי למחקר - ERA. כל תוכנית מסגרת מתקיימת במשך מספר שנים, התוכנית הנוכחית היא הורייזן 2020 (Horizon 2020). תוכנית זו החלה בשנת 2014 ועתידה להסתיים בשנת 2020 כשתקציבה הוא 77 מיליון אירו. התוכנית מעניקה מימון ליצירת קונסורציום (שת"פ בין ארגונים פיננסים) בני כמה שותפים, לפעילות מחקר ופיתוח של התעשייה, האקדמיה, מכוני מחקר, ארגונים ציבוריים ופרטיים.

"הורייזן 2020" כוללת שלושה מסלולי-אב עיקריים:

  1. מצוינות במדע – רמת המדע היא הבסיס לרווחה עתידית. מטרת המסלול היא גיוס, עידוד וטיפוח של החוקרים הבולטים ביותר.

  2. מנהיגות תעשייתית – להשקעות אסטרטגיות בטכנולוגיות מפתח, עידוד השקעות במחקר וחדשנות ועידוד וסיוע לחברות קטנות ובינוניות בתחומים שונים כגון ננוטכנולוגיה, חקר החלל, ביוטכנולוגיה ועוד..

  3. אתגרי החברה – עידוד פריצות דרך באמצעות שיתופי פעולה מדעיים רב-תחומיים כולל מדעי החברה והרוח: בריאות, מזון, מזג אוויר, תחבורה ועוד...

"הורייזן 2020" מעניקה תמיכה גם במסגרת שלושה תת-מסלולים נוספים:

  1.  IMI) Innovative Medicines Initiative): פלטפורמה אירופית המאחדת בין הסקטור הציבורי לפרטי במטרה לתמוך בפיתוח מהיר יותר של תרופות חדשות ויעילות, הפחתת תופעות הלוואי שלהן והגברת נגישותן לחולים.

  2.  CleanSky: מחקר ופיתוח בתחום האווירונאוטיקה, לשם פיתוח טכנולוגיות חדשות להגברת יישומים סביבתיים של מטוסים ותחבורה אווירית. היישומים השונים כוללים בין היתר, הפחתת צריכת דלק, פיתוח מנועים חסכוניים ופיתוח גוף מטוס יעיל מבחינה אנרגטית. ניתן לגשת לתמיכת המסלול גם כמשתתף בודד ולא כחלק מקונסורציום.

  3.  FCH-JU (תאי דלק ומימן): תכנית התומכת המחקר ופיתוח ארוכי טווח ופורצי דרך של טכנולוגיות תאי דלק ומימן, נייחים וניידים.

התוכנית מיועדת לכל גוף או ישות, אשר יפיקו תועלת משיתוף פעולה בתהליכי מחקר ופיתוח בינלאומיים. אל התוכנית פונים תאגידים, יזמים פרטיים, חברות הזנק, מוסדות מחקר ואקדמיה ומלכ"רים. בזכות המחקר המשותף והצמוד בין החברים בקבוצות המחקר, חברי הקבוצה נהנים מחשיפה ומיצירה של ידע טכנולוגי, מעבודה משותפת עם מכוני מחקר, תעשייה, אוניברסיטאות, ספקים, משתמשי קצה ולקוחות אירופיים, מיצירת מוניטין, משימוש במתקנים ובמרכזי מו"פ ייחודיים של האיחוד האירופי ועוד מגוון הטבות ויתרונות נוספים. כל אלה הופכים את ההשקעה בתכנית לכדאית עבור כל החברות, גופי המחקר והממשלות התומכות.

השתתפות ישראל בתוכנית מנוהלת ע"י ISERD – הגוף הממלכתי המופקד על שילוב מדינת ישראל ב- ISERD .ERA הוקמה על ידי ממשלת ישראל ופועלת מלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה שמשמש גם כיו"ר ועדת ההיגוי שלה. ב-ISERD שותפים גם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, משרד החוץ ומשרד האוצר. הפעילות בתכנית מתנהלת במסגרתו של קונסורציום. כל החברים בקונסורציום מתבקשים לחתום על חוזה הקובע את מעטפת המימון של הפרויקט ומגדיר את תוצריו. הגשת הבקשה להשתתפות מתבצעת בהתאם לדרישות המוצגות בקולות קוראים המתפרסמים באתר ISERD. לאחר פרסום הקול קורא יש להגיש הצעה. ברוב המכריע של המקרים הגשת הצעה למימון מחקר דורשת בניית קונסורציום. לאחר ההגשה, ההצעות עוברות תהליך שיפוט ע"י ועדת מומחים בתחום המדובר. כל הצעה מוערכת לפי מערכת קריטריונים, על מנת לראות אם ההצעה ראויה למימון. בתום תהליך ההערכה, הנציבות פותחת במו"מ כספי ומדעי/טכנולוגי עם הקבוצות שנבחרו. לבסוף נחתם הסכם-מענק בין כל חברי הקונסורציום לבין הנציבות.

בתוכנית הפיתוח הקודמת היתה ישראל מדינה משמעותית מאוד. ישראל היתה במקום תשיעי מתוך 37 מדינות בהיקף המענקים שהשיגו משתתפים ביחס לתמ"ג, והאקדמיה הישראלית דורגה במקום שני מבין 37 מדינות מבחינת היקף המענקים שהשיגה. בתוכנית הנוכחית ישראל גם כן משמעותית; נכון ליולי 2017, יותר מ-600 ישראלים התקבלו לתוכנית וסה"כ המענקים עומד על מעל ל-400 מיליון אירו.

53 אחוזים מהמענקים מממנים מחקר אקדמי בישראל ושאר הכסף הגיע לסטארט אפים, בתי חולים ואפילו למשטרת ישראל. ישראל נהנית מהטבות התוכנית ונעזרת בה לפיתוחים רבים, אך עדיין ישנו דבר המעיב על התוכנית של האיחוד האירופי; עוד ב-2013, בטרם יצאה התוכנית לפועל, האיחוד האירופי החליט להחריג את מכוני המחקר והחברות שמעבר לקו הירוק והן לא יכולות להשתתף בתוכנית זו. אף על פי זאת, תוכנית זו מטיבה עם ישראל ומקרבת אותה לאירופה.

*ערך זה נכתב בסיוע מיקו וקנין