אלסיד דה גספארי (1881-1954)

אלסיד דה גספארי (Alcide De Gasperi) היה מדינאי ופוליטיקאי איטלקי, שכיהן כשר החוץ וראש הממשלה של איטליה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. נחשב לאחד מן האבות המייסדים של הרעיון האירופי ולמתווי הדרך בהפיכת החלום והרעיון למציאות.

 

גספארי העלה רעיונות בדבר איחוד אירופה עוד בתום מלחמת העולם הראשונה. הוא נחשב לאחד מאויביי המשטר הפשיסטי בגלל רעיונות יוניים אלה, נכלא עקב כך בבית סוהר ולאחר מכן מצא מקלט בוותיקן.

 

גספארי היה ממקדמי תוכנית מרשל, בה ראה פתח ליצירת קשרים עם מדינות אירופה, מהחותמים על תוכנית שומאן ("הצהרת שומאן") אשר הובילה ליצירת קהילת הפחם והפלדה  ובהמשך ממובילי רעיון קהילת ההגנה האירופית, רעיון שלא צלח.

 

גספארי נבחר בשנת 1954 לנשיא המועצה האירופית, ועל אף שהפרויקט לא צלח, גספארי קנה את מקומו בין המנהיגים הבולטים שעיצבו את פני אירופה המודרנית. גספארי זכה בפרס "שרלמאן" על תפקידו ותרומתו לקידום השלום והאינטגרציה האירופית. על שמו נקראים מוסדות ורחובות רבים.