אישים מרכזיים בפוליטיקה (ו-מ)

אנטוניו טג'ני (Antonio Tajani) הינו פוליטיקאי איטלקי שכיהן כנשיא הפרלמנט האירופי החל מינואר 2017 ועד יולי 2019.

את הקריירה הוא החל  לסלול בלימודי משפטים באוניברסיטת ספיאנצה, רומא. טג'ני שירת בתור קצין בחיל האוויר האיטלקי ולאחר השלמת קורס מקצועי הוא הצטרף לסביבת ההגנה האווירית של נאט"ו. עם סיום הפרק הצבאי בחייו, צלל לעולם העיתונות והרדיו ליותר מעשרים שנים. בין היתר היה מגיש חדשות, פרשן וכתב בשליחויות מיוחדות. בסופו של דבר מונה לעורך הראשי של היומון האיטלקי “Il Giornale”.

כניסתו כפוליטיקאי באיחוד האירופי התרחשה בשנת 1994 עם הפיכתו לחבר בפרלמנט האירופי מטעם איטליה ובתור המייצג של המפלגה Forza Italia, מפלגה שייסד בינואר 1994  יחד עם סילביו  ברלוסקוני. המפלגה הוקמה, לדידם,  על מנת לתת מענה למצביעים מתונים, שעד אז זכו לאי-ייצוג.  על אף הקריירה הענפה של טג'ני במסגרת האירופית העל-לאומית, במולדתו, איטליה הוא לא הצליח להיבחר בבחירות המקומיות ואחז כישלון בבחירות לבית התחתון בפרלמנט האיטלקי בשנת 1996 וכן בבחירות לראשות עריית רומא בשנת 2001.  בשנת 1999 מצטרף טג'ני למפלגת העם האירופית (European People’s Party),  מפלגה בעלת תפיסות ימין-מרכז, המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט האירופי נכון לשנת 1999 והן לשנת 2018. מפלגה זו הינה תומכת נלהבת בהרחבת האיחוד האירופי וכן גם זוכה לתמיכה רבה של מפלגות לאומיות של מדינות החברות באיחוד האירופי.                                

בשנת 2004 בבחירות לפרלמנט האירופי, אנטוניו טג'ני נבחר להיות חלק מוועדת ענייני החוץ של האיחוד האירופי, בין יתר תפקידיו, הוא היווה נציג במשלחת ליחסי האיחוד האירופי עם ישראל. ארבע שנים מאוחר יותר בשנת 2008, הוא מונה לנציב האירופי, בשנת 2010 הוא הפך לנציב האירופאי לתעשייה ויוזמה כשמטרת הדגל שלו הייתה מהפכה תעשייתית במסגרת האירופית, מהפכה שתציל את האיחוד ומדינותיה מההשלכות של המשבר הכלכלי. דרכי פעילותו היו תמיכה בתעשיות "צמיחה ירוקה" וכן דגש מיוחד על סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, בעיקר באמצעות הוראת תשלומים מאוחרים ותוכנית פעולה יזמות 2020. בבחירות 2014  בפרלמנט האירופי, טג'ני נבחר לאחד מסגני הנשיא של הפרלמנט כשהמצע שלו מבטיח לפעול למען יציבות האיחוד האירופי, העמקת הקשרים  שבין המדינות באיחוד וכן עירוב האזרחים של האיחוד כולו, יצירת גשרים תרבותיים ופוליטיים. עם מינויו לנשיאות הפרלמנט האירופי בשנת 2017 טען שרק עבודה קשה מהרגיל תוכל להחזיר את אמון הציבור של האיחוד האירופי ובכוונתו לעשות כן.

על אף היותו איטלקי, טג'ני זוכה להערכה רבה הן במדינות אחרות, החברות באיחוד האירופי; החל מעיטור המסדר הלאומי של לגיון הכבוד של צרפת, תואר אביר הצלב הגדול של מסדר השירות הנאמן מטעם רומניה ועד רחוב על שמו בספרד.

דונאלד טוסק (Donald Tusk) הינו פוליטיקאי פולני המכהן החל מדצמבר 2014 כנשיא המועצה האירופית, לאחר שנבחר שנית לקדנציה זו בשנת 2017. למען תפקיד נשיא המועצה האירופית בשנת 2014 פרש טוסק מכהונה של 7 שנים בתור ראש הממשלה ה-67 של פולין.  את התעניינותו בפוליטיקה טוסק מייחס לאירועי ההתנגשות שבין הפועלים השובתים לשוטרים, מה שנחקק בזיכרונו מאז נעוריו. בשנת 1980 טוסק סיים את לימודי ההיסטוריה באוניברסיטת גדנסק, פולין, כשהוא פעיל בתנועת "הסולידאריות הסטודנטיאלית" שהתנגדה באופן חריף לשלטון הקומוניסטי ששרר בפולין באותה התקופה.  

בשנת 2001  טוסק יחד עם עמיתיו מייסד את מפלגת "המצע האזרחי" (Civic Platform) , מפלגה ליברל-שמרנית הנמנית עם המרכז-ימין של פולין. בבחירות של אותה השנה המפלגה הופכת למובילת האופוזיציה וטוסק עצמו לסגן הדובר בפרלמנט.  בשנת 2005 טוסק מובס בבחירות לנשיאות פולין ואילו "המצע האזרחי" גם הוא נותר במקום השני בבחירות הפרלמנטריות בהפרש של אחוזים ספורים בלבד. המצב משתנה לחלוטין בשנת 2007 כאשר המפלגה זוכה בבחירות הפרלמנטריות וטוסק נבחר לראש הממשלה החדש של פולין. טוסק ומפלגתו הבטיחו לפעול למען העמקת הסחר החופשי, ייעול הבירוקרטיה, מדיניות הפרטה והורדת מיסים. ממשלת טוסק והמדיניות הכלכלית שלו הצליחו לשמור על יציבות יחסית של ממשלת פולין בעת המשבר הכלכלי בשנים  2008-2009. בבחירות של שנת 2011 "המצע האזרחי" שומר לעצמו את הרוב הפרלמנטרי ובכך מעניק לטוסק קדנציה שניה בתור ראש הממשלה ומכניס אותו לדפי ההיסטוריה כראש הממשלה היחיד נכון לעכשיו שזכה בשתי קדנציות רציפות מאז נפילת השלטון הקומוניסטי בפולין. 

 

במהלך כהונתו בפוליטיקה המקומית טוסק שאף להעמקת הקשרים והאינטגרציה עם האיחוד האירופי בדגש על אמנת ליסבון. יש הטוענים כי מדיניותו של טוסק סייעה להתקרבותה של קרואטיה לאיחוד האירופי ולהצטרפותה בשנת 2013.  טוסק הציג התנגדות למדיניות שליטת שתי המעצמות הגדולות- צרפת וגרמניה במושכות האיחוד האירופי. מעורבותו בענייני היבשת הובילו לכך שבשנת 2014 טוסק נבחר פה אחד על ידי המנהיגים האירופים לתפקיד נשיא המועצה האירופית.

 

בתפקידו כנשיא המועצה האירופית טוסק קידם וגיבש את הסנקציות של האיחוד האירופי כלפי רוסיה לאחר שכבשה את חצי האי קרים מידי אוקראינה. כמו כן התנגד  באופן חריף ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי ודיבר רבות על ההשלכות השליליות של הברקזיט בטענה כי לצעד זה לא יהיו מנצחים.  במקביל טוסק ניסה לגבש תוכנית פעולה מטעם האיחוד האירופי בדבר משבר הפליטים ביבשת. נוסף על כך, טוסק מדבר בגלוי על האיומים מצד המדיניות התוקפנית והמיליטארית של טראמפ ופוטין.

*ערכים אלה נכתבו בסיוע אנסטסיה דמידנקו