הנציבות האירופית

טרם היווסדותה של הנציבות האירופית בשנת 1965 וכחלק מאמנת הפחם והפלדה נוסד גוף שכונה "הסמכות הגבוהה" שכלל ששה נציגים מטעם המדינות המייסדות שנדרשו לייצג אינטרסים אירופים רחבים. הנציגים כוננו קבוצת עבודה, שניתן לתארה כנציבות זעירה, וזו הייתה אחראית על תעשיית הפחם והפלדה של המדינות החברות. תפקיד הקבוצה כלל קבלת החלטות בגין ניהולה השותף של הקהילה ותקצובה וכן הקצאת מחירי סף לסחורות הפחם והפלדה של המדינות החברות (מדינות שחרגו ממחירים אלה נקנסו). בשנת 1957 הקימו שש המדינות המייסדות שני ארגונים נוספים: סוכנות האטום האירופית והקהילה הכלכלית האירופית ולכל אחד משלושת הארגונים הללו הייתה "נציבות" משלו. אך שנת 1967 שמה קץ לפילוג זה, ועם כניסתה לתוקף של אמנת המיזוג אוחדו הנציבויות לכדי נציבות אחת. מעת לעת, וכחלק בלתי נפרד מתהליכי ההתרחבות של האיחוד האירופי, חלו שינויים במאפייניה ובסמכויותיה של הנציבות האירופית. מבין השינויים המהותיים שהושפעו מן ההרחבה הגדולה בשנת 2004, שכללה את הצטרפותן של עשר מדינות מזרח אירופה לאיחוד האירופי, נמנית ההחלטה בדבר הקצאת נציב אחד בנציבות לכל אחת מן המדינות החברות באיחוד האירופי. 

 

אחת לחמש שנים ממשלותיהן של המדינות החברות ממנות את נציביהן בנציבות האירופית וכיום ישנם 28 נציבים כמספר המדינות החברות באיחוד האירופי. כמו כן, אחת לחמש שנים המועצה האירופית ממנה את נשיא הנציבות באישור הפרלמנט האירופי, והנשיא רשאי למנות לו סגנים כשיקול דעתו. לאחר מינוי זה, הנשיא והמועצה ממנים את יתר 27 הנציבים, אשר בדומה לשרי ממשלה, מחזיקים בתיקים ממשלתיים שונים. לאחר מכן, הרכב הנציבים שקבעו הנשיא והמועצה עובר לאישור הפרלמנט האירופי שמתקבל באמצעות הצבעה שנערכת על ידי חבריו. הנציבות האירופית היא הרשות המבצעת של האיחוד האירופי וניתן להציגה  כ"ממשלה" של האיחוד האירופי, ועם זאת, מאפייניה, תפקידיה, תחומי פעילותיה ומעמדה שונים מן המערכת המדינתית כפי שאנו מכירים אותה במדינת ישראל. לנציבות קיימות סמכויות ביצוע רחבות, סמכויות אכיפה של החוקים על המדינות החברות, ובמקביל לזאת, היא אף יוזמת חקיקות רבות. בסמכותה להגן על האינטרסים האירופיים תוך הקפדה על קיום האמנות והחקיקה האירופית, והיא אחראית על ניהולו השוטף של האיחוד האירופי. כמו כן, הנציבות האירופית רשאית להעלות יוזמות חקיקתיות בהתאם לערכים האירופיים ולאמנות האיחוד, והיא מהווה כזרוע מבצעת של החוקים וההחלטות שהתקבלו במוסדות האיחוד האירופי במקביל לאכיפת החקיקה על המדינות החברות.  

במסגרת זו, ניתן להיווכח לאופן שבו לנציבות האירופית סמכויות אכיפה, חקיקה וביצוע המקנות לה חשיבות מרכזית בהליכי האינטגרציה האירופית. יחד עם זאת, סמכויות נרחבות אלו עלולות להוביל לפגיעה מהותית בדמוקרטיה בשל הנזילות בתחומי אחריותה.