שארל דה גול (1890-1970)

שארל דה גול (Charles de Gaulle) כיהן כנשיא צרפת והיה ממנהיגה הבולטים של צרפת בעת החדשה. דה גול היה מנהיגה של צרפת לפני מלחמת העולם הראשונה וכיהן בעוד שתי קדנציות נוספות לאחר מלחמת העולם השנייה. הכריז על עצמו כמנהיג צרפת החופשית כאשר היה בגלות בלונדון בעת מלחמת העולם השנייה.

 

דה גול לא האמין ברעיון הפדרציה האירופית. לאורך כהונותיו התנגד נחרצות לפרויקטים מרחיקי לכת של האינטגרציה האירופית. נאומו "אירופה של מדינות" הוביל לעימות קשה עם בעלי התפקידים השונים בנציבות האירופית. התנגדותו להרחבת גבולות האמנה מעבר לשש המדינות הקיימות מנעה את הצטרפותה של בריטניה לקהילה האירופית (לימים האיחוד האירופי).

 

בריטניה הצטרפה לאמנת רומא שלוש שנים לאחר שדה-גול נפטר. דה גול טען כי הבריטים ישמשו כ"סוס טרויאני" של האמריקאים ואין הם באמת בני ברית של אירופה. לכן הצביע פעמיים נגד צירוף הבריטים לאמנה. לאורך השנים דה גול תמך באינטגרציה כלכלית רחבה בין המדינות החברות, אך לא הרבה מעבר לכך, והצטייר תמיד כ"מתנגד" בין ראשי המדינות החברות, וככזה המקדם את האינטרסים הצרים של צרפת.

 

עוד ייזכר דה-גול כמנהיג שהוביל את אירופה ל-"משבר הכיסא הריק", כאשר צרפת ניצלה את העובדה שכל החלטה צריכה להתקבל פה אחד והחרימה את מפגשי המדינות החברות. באופן זה צרפת תקעה מקל בגלגלי פרויקט האינטגרציה האירופית.

 

בצרפת דה גול נחשב לסמל במאבק בכיבוש הנאצים, ממשחררי צרפת וגם כזה שחילץ את צרפת מ"הבוץ" באלג'יר. עד היום הוא נחשב לאחד מגדול נשיאי צרפת, על שמו נקראו מבנים רבים, רחובות, מוסדות וכמובן שדה התעופה הגדול של פריז.