המשבר הכלכלי

המשבר הכלכלי אשר החל בשנת 2008, ונדמה כי היה אפיזודה חולפת, שב במלוא עוצמתו, כאשר הפעם מוקד הרעש ביבשת אירופה ובתוך כך גם האיחוד האירופי (הן כגוף, והן בכל מדינה ומדינה). בשנת 2010 המשבר האירופי הגיע לשיאו כאשר יוון נקלעה למשבר כלכלי עמוק אשר הוביל למהומות ועימותים במדינה, שביתות רחבות היקף במימדים שטרם נראו ותחושה שכלכלת יוון עומדת על פי תהום.

 

התחושה הייתה שזהו מגדל קלפים וכאשר יוון תיפול, היא תמשוך אחריה מדינות נוספות מן האיחוד. קולות משבר נשמעו גם מכיוון האי האיברי, כאשר ספרד ופורטוגל זעקו לעזרה. ההאטה הכלכלית הורגשה בכל רחבי האיחוד האירופי, וגם בריטניה דיווחה על משבר עמוק (בעיקר בנדל"ן, ובערך המטבע), אירלנד נכנסה לקשיים, ובעקבותיהן מדינות נוספות. צרפת וניקולא סרקוזי בראשה רצו לשלוח סיוע מהיר וללא תנאי ליוון. גרמניה בהנהגתה של אנגלה מרקל מיהרה לנסות ולהשיב את הסדר על כנו, כאשר הבטיחה לשלוח חבילות סיוע כלכלי ליוון הן מטעמה והן לאשר חבילה מטעם האיחוד האירופי, אך בתמורה היא דרשה מיוון לאמץ תוכנית הבראה כלכלית.

 

האיחוד האירופי החל לדון בסיוע ליוון אך רק בתמורה להרגעת הרוחות, הפסקת השביתות, השבת הסדר על כנו ויציאה לדרך כלכלית חדשה. קולות רבים ביוון הזדעקו כנגד הניסיונות להתערב בהתמודדות עם המשבר. מנגד בגרמניה האופוזיציה, התקשורת והרחוב התנגדו לסיוע ליוון ותקפו את הקנצלרית אנגלה מרקל. דוברים גרמניים טענו כנגד היוונים שהם עצלים וחסרי מוסר עבודה. השד הלאומי יצא מן הבקבוק ונראה היה שלא יהיה פשוט להשיבו. בינתיים מטבע האירו איבד מערכו יום אחר יום.

 

הכלכלה האירופית ועימה האחדות האירופית נראו כקורסים, אירו- סקפטיים רבים החלו לדבר על קץ עידן האיחוד האירופי. בסופו של דבר אושרו חבילות הסיוע הן מצד גרמניה והן מצד האיחוד האירופי ועשרות מיליארדי אירו הועברו. יוון מנסה לשקם את עצמה, אך רק מבחן הזמן יספק תשובות. בפן החברתי, יוון עדיין שסועה מאוד בתוכה, יש כעס רב של שכבות הביניים והשכבות הנמוכות על יחסי ההון והשלטון במדינה. מתחת לפני השטח ללא ספק ישנה עדיין יריבות וזיכרונות לא נעימים מתקופת שיא המשבר.

 

על אף המשבר, ניתן גם לראות את הנקודות החיוביות. בסופו של יום, מדינות האיחוד תמכו ביוון ומנעו את קריסתה. הגב הכלכלי שקיבלה הציל אותה מהתרסקות ממשית וכמוה מדינות כאירלנד, ספרד ופורטוגל. פן נוסף הוא ההתמודדות של האיחוד האירופי כגוף עם המשבר הכלכלי אשר פקד את העולם בשנת 2008 ולאחר מכן את אירופה בשנת 2010. האיחוד פעל בארבעה מישורים מרכזיים: רפורמות של מערכות כלכליות (התאוששות הבורסות ודומיהן), מתן עזרה ומענה לכלכלה המעשית (בנייה, תעשייה, תשתיות וכדומה), מתן פתרונות תעסוקתיים (עזרה למובטלים חדשים, וניסיון לעזור ולהשאיר אנשים רבים ככל האפשר במעגל העבודה) וקידום ההתאוששות העולמית ליציאה מן המשבר (הלוואות והשקעות במדינות מתפתחות וחלשות).

מימון ארוך טווח 

longer-term refinancing operations)  LTRO) היא שיטת מימון של הזרמת כספים בחשיבה ארוכת טווח, בסוף 2011 ובתחילת 2012, במסגרת תכנית בעלת אופי כזה, הזרים הבנק המרכזי האירופי למעלה מטריליון אירו לבנקים ברחבי אירופה בריבית נמוכה של 1% כהלוואה לשלוש שנים. הבנקים מצידם ניצלו את הכסף כדי לקנות אגרות חוב ממשלתיות, והפעולה הורידה את התשואות על אג"ח של ספרד ואיטליה, שנסקו קודם לכן לגבהים, וסיכנו את יכולתן של ממשלות מדינות אלו ללוות כספים נוספים. למשך כמה חודשים הפעולה תרמה להתאוששות בשוק, אך באמצע 2012 שב המשבר לשיאו, בעקבות החרפת משבר החוב היווני, אחרי בחירות ללא הכרעה שהתקיימו במדינה, וכן אחרי שספרד נזקקה לחבילת חילוץ בסך מאה מיליארד אירו שהופנו לשמירת יציבות הבנקים שלה.