עד אמצע שנות ה-80: סטטוס קוו 

בשנת 1961 התחילו מדינות הקהילה האירופית להפנים את כוחן הכלכלי ולדון בסוגיית הסחר מהשותף עם מדינות מחוץ לאיחוד ("מדינות שלישיות" דוגמת ארה"ב, יוון, ישראל ותורכיה היו הראשונות לנצל זאת).

 

כבר בשנת 1970 החלו להישמע קולות בתוך הקהילה המבקשים לשקול ברצינות אפשרויות של איחוד מוניטארי. המועצה מינתה ועדה אשר מטרתה לבדוק ולהציע דרכי פעולה לחיזוק הקשרים הכלכליים וחיבור מוניטארי בין המדינות. כידוע רק בשנת 2002 הפך מטבע האירו להילך חוקי אחיד ולמטבע משותף, אבל כבר בשנת 1972 חתמו המדינות על הסכם היוצר תלות הדדית בין המטבעות המקומיים.

 

בשנת 1973 חוותה הקהילה האירופית זעזוע בדמות משבר הנפט העולמי. מדינות ערב החליטו, לאחר מלחמת יום הכיפורים, לקיים חרם נפט על מדינות אשר משתפות פעולה או מזוהות עם ישראל, והקשו גם על מדינות ניטרליות. המשבר יצר פיצול בקרב מדינות הקהילה האירופית והכניס את אירופה (ומדינות המערב בכלל) למשבר כלכלי עמוק.

 

בשנת 1975 הוקם בית המשפט האירופי לפיקוח כלכלי. זהו עוד צעד חשוב בהעמקת האינטגרציה הכלכלית. זהו מוסד מבקר, המקיים בקרה פנימית על מוסדות האיחוד והתנהלותן הכספית.

 

בשנת 1978, לראשונה חותמות מדינות הקהילה האירופית על הסכם שיתוף פעולה לטיפול באבטלה ועזרה למובטלים. עד אותה העת, רוב הדיונים, ההסכמים ושיתופי הפעולה היו סביב שיתוף פעולה כלכלי. לראשונה הקהילה מפנה מבט לסוגיות אלה מבית. לפני כן הוקצו תקציבי סיוע רק למדינות מתפתחות.

 

חלפו יותר מעשרים שנה של סטאטוס קוו יחסי (מאמנת רומא עד לראשית שנות ה- 80'). במהלך שנים אלה הצטרפו לאיחוד בשנת 1973 אירלנד, בריטניה ודנמרק. הצטרפותה של אירלנד לדוגמא, אל האיחוד האירופי הזניקה אותה מתחתית רשימת הכלכלות האירופיות אל החמישייה הראשונה, והאיצה במדינה את כלל תחומי הכלכלה והמסחר, בראשם הנדל"ן. אירלנד היא דוגמא קלאסית למדינה שהצטרפותה לאיחוד שינתה את פניה. עם זאת משבר הנפט (1973) אשר פגע רבות בחלק ממדינות האיחוד ויצר לא מעט מתחים פנימיים, והמשבר הכלכלי של ראשית שנות ה-80', עוררו גל של אירו-סקפטיות, ותחושה כי פרויקט האינטגרציה תקוע, לא רק במימד הכלכלי.

 

במהלך שנות ה-80' הצטרפו יוון, ספרד ופורטוגל, שלוש מדינות אשר כלכלתן הייתה רעועה ביותר. ממשלות אלו לא הצליחו להעמיד תקציבים, האבטלה והעוני הרקיעו, והתשתיות היו ברמה נמוכה ביחס לשאר מדינות אירופה. עתידו של האיחוד היה לוט בערפל. השילוב של המשבר הכלכלי וצירוף שלוש המדינות החלשות יחסית הכניסו את האיחוד למשבר ולצומת דרכים.