מוועידת אמסטרדם (1997)

עד אסטרטגיית ליסבון (2000)

2 באוקטובר 1997 - אמנת אמסטרדם

ועידת אמסטרדם נפתחה במרץ 1996. אמנת אמסטרדם תיקנה את אמנת האיחוד, ושוב את אמנת ה-EC, ונכנסה לתוקפה ב-1 במאי 1999 אחרי השלמת תהליך האשרור על-ידי המדינות. אחת המטרות המוצהרות של הוועידה הייתה לבצע רפורמה במבנה המוסדי-פוליטי של האיחוד האירופי כדי להכינו לקראת ההצטרפות הצפויה של מדינות מזרח אירופה. מטרה זו לא הושגה בפועל בשל מחלוקות בין המדינות החברות, והיא הושארה בעיקרה לוועידה עתידית (ניס).

אולם, אמנת אמסטרדם מהווה בכל זאת נקודת ציון נוספת בתהליך האינטגרציה האירופית. האמנה העבירה את רוב הנושאים שהיו כלולים תחת העמוד השלישי של האיחוד, זה הבין-ממשלתי, אל העמוד הראשון של הקהילה האירופית, משמע, נושאים אלו הועברו לסמכות על-לאומית (לפירוט בנושא שלושת העמודים ע"ע פוליטיקה). נושאים אלו הוכפפו לתהליכי החקיקה של הנציבות, הפרלמנט והמועצה, ולביקורת השיפוטית של בית הדין. האמנה גם עיגנה ביתר עוצמה את ההגנה על החירות, הדמוקרטיה, זכויות האדם ושלטון החוק כערכי היסוד שעליהם מבוסס האיחוד האירופי, ושההצטרפות אליו מותנית בכיבודם. האמנה גם עשתה רבות להסרת המכשולים האחרונים לתנועה חופשית של אזרחי אירופה בכל רחבי האיחוד, תוך אימוץ הסכם שֶנְגֶן כחלק מן הדין הקהילתי החל על כל האזרחים.

 

30 במרץ 1998

החל המשא ומתן על הצטרפותן של 12 מדינות נוספות, חלקן מהגוש הקומוניסטי לשעבר. במשא ומתן לקחו חלק אסטוניה, בולגריה, הונגריה, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, סלובקיה, פולין, צ'כיה, קפריסין ורומניה. משא ומתן זה היה ממושך וסבוך כיוון שאופיין של מדינות מזרח אירופה היה שונה מאוד כמעט בכל פן, הדורש את התאמת מדינה זו או אחרת לאיחוד. המדינות שרצו להצטרף היו צריכות לבצע שינויים מרחיקי לכת בתחומי החקיקה, המשפט, הכלכלה, הבריאות ועוד.

 

1999 - הסכמה על איחוד מוניטארי ויצירת מרחב האירו

נבנו מנגנון ולוח זמנים לבצוע איחוד מוניטארי. בשנים הראשונות המטבע המשותף היה יותר מושג כלכלי, כיוון שטרם הופקו מטבעות ושטרות. התהליך הגיע לשיאו ב-1 בינואר 2002 עת הוכנס למחזור ב-12 ממדינות הקהילה מטבע האירו החדש. מטבע זה החליף את המטבעות הלאומיים של המדינות הללו במהלך חסר תקדים בהיסטוריה, שבמסגרתו מדינות ויתרו מרצון על אחד מסממני הריבונות המובהקים שלהן, המטבע הלאומי, והסכימו להעביר את הסמכות לניהול המדיניות המוניטארית שלהן לגופים על-לאומיים: הבנק האירופי המרכזי והמערכת האירופית של בנקים מרכזיים שהוקמו לשם כך.

 

15-16 באוקטובר 1999 - ועידת טמפרה, פינלנד

המועצה האירופית מכריזה על מרחב האיחוד האירופי כמרחב של חופש, ביטחון וצדק.

 

מארס 2000 - "אסטרטגיית ליסבון"

המועצה האירופית מתכנסת בליסבון והאיחוד האירופי מאמץ את "אסטרטגיית ליסבון". מטרתה לאפשר מודרניזציה לכלכלה האירופית, ולאפשר לאיחוד האירופי להתחרות עם שווקים כדוגמת ארצות הברית ומדינות מתועשות נוספות. אסטרטגיית ליסבון כוללת עידוד חדשנות עסקית, השקעה בהתאמת מערכות החינוך של אירופה כדי לענות על הצרכים של "חברת המידע" בעידן של גלובליזציה, ובניית מקומות תעסוקה חדשים באירופה המתגבשת.