היחסים היום ותפקידי המשלחות

מסלול התרחקות, האומנם?- מ"עופרת יצוקה" עד ימינו

מאז מבצע "עופרת יצוקה"  ידע מערכת היחסים בין ישראל לאיחוד עליות ומורדות רבות. כיום ישנה הקפאה כמעט מוחלטת של היחסים עם אירופה דרך מדיניות השכנות האירופית, אך מידי פעם צצים ניצנים של צמיחה בנושאים כאלה ואחרים. מנקודת מבט מסוימת, מסמנת "עופרת יצוקה"  את נקודת השבר ביחסים. מעט אחרי המבצע עלתה ממשלה חדשה בישראל, בראשות בנימין נתניהו, ויחסיה של ישראל מול האיחוד האירופי מאז, בעיקר לאחר כניסתה לתוקף של אמנת ליסבון, נתפסים כלא יציבים ומורכבים מאוד. אמנת ליסבון חיזקה מאוד את כוחו של הפרלמנט האירופי, אשר לא פעם יוצא כנגד ישראל ומצהיר הצהרות כנגדה (בנושא משט המרמרה לדוגמא) יותר מבעבר. כעת הצהרות אלו משמעותיות ומשפיעות יותר . אף על פי כן, תחילתו של תהליך מדיני, או שינוי באקלים הפוליטי המזרח תיכוני והעולמי, יכולים לשנות את התמונה כפי שקרה כבר בעבר. בכל זאת, היינו עדים לאחד משיאי הקשר בין האיחוד האירופי לישראל (לפחות במישור ההסכמים). מעט לפני כניסת אמנת ליסבון לתוקפה (נובמבר 2009) חתמו ישראל והאיחוד על הסכם לשיתוף פעולה חקלאי. ההסכם החדש נוגע לצעדי ליברליזציה הדדיים סביב מוצרים חקלאיים, מוצרים חקלאיים מעובדים ומוצרי דגה. 

במסגרת היומיומית עדיין מתקיים שיתוף פעולה בין אירופה הרשמית לישראל בתחומי חיים רבים: טכנולוגיה, מדע, כלכלה, מסחר ותעשייה, תרבות, אקדמיה וכדומה.  תורמות לכך לא מעט הנציגות האירופית בארץ בראשות המשלחת של האיחוד האירופי לישראל, ושגרירות ישראל לאיחוד האירופי בבריסל.

תפקיד המשלחת של האיחוד האירופי לישראל:

האיחוד האירופי מיוצג על ידי 130 משלחות בכל רחבי העולם. משלחת הנציבות האירופית למדינת ישראל נפתחה רשמית כמשלחת דיפלומטית ב-1981. עם כניסתה לתוקף של אמנת ליסבון ב-1 בדצמבר 2009, הפכה המשלחת למשלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל.

המשלחת עוסקת בחמישה תחומים עיקריים: פוליטיקה, סחר, פרויקטים, עיתונות ומידע, ומדע.

בתחום הפוליטי מייצגת המשלחת את עמדת האיחוד האירופי במגעים עם מקבלי החלטות בכירים בישראל. בנוסף לכך היא מדווחת על אירועים פוליטיים בישראל למטה הראשי של האיחוד האירופי בבריסל.

בתחום הסחר המשלחת עומדת בקשר סדיר עם משרדי ממשלה ועם המגזר העסקי, ומקדמת קשרי סחר בין האיחוד האירופי וישראל. היא עוסקת גם במגוון סוגיות הנוגעות להסכמים שונים בין האיחוד האירופי וישראל.

בתחום הפרויקטים, המשלחת מתאמת תכניות ופרויקטים רבים כגון תכנית תרבות מקומית ואזורית, תכנית השותפות למען השלום (Partnership for Peace Programme), פרויקטים לתמיכה בזכויות אדם, פרויקטים בתחום המגדר ובתחום של שיתוף פעולה חוצה-גבולות. היא מתאמת גם פעילויות במסגרת פרויקט התאומוּת ושיתופי פעולה בין רשויות אירופיות וישראליות.

המשלחת מנהלת קשרי עיתונות ומפיצה מידע על האיחוד האירופי ועל קשריו עם ישראל ונענית לשאלות מצד עיתונאים. עם מוצרי המידע המופקים על ידי המשלחת נמנה עלון "אירופה בישראל online ", עלון אלקטרוני הפתוח לכל ורואה אור באנגלית ובעברית.

המשלחת תורמת באופן פעיל ליישום הסכמים שונים הקיימים בתחום המדע והטכנולוגיה בין ישראל לאיחוד האירופי, ומקדמת שיתוף פעולה בין הארגונים הישראליים העוסקים בטכנולוגיה ומדע ובין מקביליהם האירופיים. המשלחת מתאמת גם עניינים סביבתיים ומנהלת פרויקטים סביבתיים.

משלחת ישראל לאיחוד האירופי : 

הסחר בין ישראל לאיחוד: האיחוד האירופי הוא שותף הסחר המרכזי של ישראל, הסחר עמו מהווה כשליש מהיקף הסחר הכולל שלה. ישראל היא אחת משותפות הסחר המובילות של האיחוד האירופי באזור הים-התיכון, ומדורגת כשותפת הסחר ה-25 בגודלה של האיחוד האירופי בכל העולם. יתר על כן, קשרי הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי התרחבו משמעותית במהלך העשור האחרון. ישראל ידעה צמיחה כלכלית חזקה יחסית, שפתחה בפני חברות ישראליות ואירופיות יותר הזדמנויות עסקיות ומסחריות בסחר ביניהן. שיעור הצמיחה בישראל מאמצע 2003 ועד אמצע 2008 עמד על כ-5% בשנה. מעבר לכך, המשק הישראלי תפקד בצורה טובה יחסית במהלך המשבר הכלכלי האחרון, ורשם צמיחה חיובית בשנת 2009.

נתוני סחר - (כולל יהלומים)
היקף הייצוא מישראל לאיחוד האירופי (2010) – 15348.4 מיליון דולר 
שיעור ייבוא של ישראל מהאיחוד האירופי (2010) – 20409.4 מיליון דולר

 

קידום סחר הדדי

דיאלוג כלכלי – מבין ועדות המשנה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר מוביל דיאלוג כלכלי עם נציבות האיחוד האירופי (DG-ECFIN), הבנק האירופי המרכזי (ECB) והלמ"ס האירופי (EUROSTAT), במסגרת ועדת המשנה לכלכלה ופיננסיים. הדיאלוג הכלכלי-מקצועי בין הצדדים הנו חיוני לקהילת העסקים באירופה ובישראל מאחר ולשני הצדדים אינטרס משותף בחיזוק קשרי הכלכלה ולהסרת חסמים בתחומי הסחר והשירותים.

האיחוד האירופי וישראל פעלו יחדיו לשיפור קשרי הסחר והכלכלה ביניהם. בנוסף להסכמי סחר קיימים, המבטלים מכסים ומכסות על מוצרים תעשייתיים, נחתם ב-2009 הסכם לליברליזציה נוספת בסחר בחקלאות ודגה, שנכנס לתוקף בינואר 2010 ושיפר מאד את הגישה לשווקים של שני הצדדים. כמו כן הושגה התקדמות יפה בדרך להסכם פורץ-דרך הנוגע לתקנים ובדיקות של מוצרים תעשייתיים. בין שאר התחומים שבהם מתקיים משא ומתן, מושגת התקדמות בתחום התעופה. כמה חסמים בתחום הסחר עוד נותרו, וחברות מן האיחוד האירופי מעלות, בין היתר, חששות לנוכח דיני קניין רוחני חלשים בישראל ושיטת המיסוי על יבוא משקאות חריפים. נמשכים המאמצים לטפל בסוגיות אלה.

השקעה זרה ישירה

מאז אמצע שנות ה-90' של המאה ה-20 נהנית ישראל מעלייה, גם אם לא סדירה לעתים, בכניסת השקעות זרות ישירות מן העולם, בפרט בתחומי הטלקומוניקציה, אלקטרוניקה, ציוד רפואי, תוכנה, אינטרנט ומוליכים למחצה. ההשקעה הזרה הישירה בישראל עלתה ב-2008 על 6.6 מיליארד אירו, אשר היוו 4.84% מן התמ"ג שלה, וההשקעה הזרה הישירה הישראלית בחו"ל הסתכמה בכ-5.4 מיליארד אירו.

 

סימון מוצרים מהתנחלויות והגולן

בנובמבר 2013 אישרה נציבות האיחוד את ההחלטה לסמן מוצרים מהשטחים שנכבשו ב-1967: ההתנחלויות, מזרח ירושלים ורמת הגולן. המוצרים מסומנים כך: תוצרת הגדה המערבית (התנחלות ישראלית) או תוצרת רמת הגולן (התנחלות ישראלית). ההחלטה אינה מחייבת אך מנחה וממליצה לסימון מוצרים שמקורם מחוץ לקווי 1967. מטרת הסימון כפי שרשום בהחלטה " להבטיח את כבודן של עמדות האיחוד והתחייבויותיו בהתאם לחוק הבינלאומי בנוגע לאי ההכרה של האיחוד את הריבונות הישראלית מאז יוני 1967." מדבור בדרך של האיחוד להפעיל עצמה רכה על ישראל לקידום והדגשת עמדותיה בנוגע לשליטה הישראלית בשטחים הללו.