התמודדות עם איחוד אירופה המשתנה במהירות

על אף העובדה שבשנים האחרונות חלו שיפורים רבי משמעות בקידום שיתוף הפעולה בין הארגונים היהודיים לבין מוסדות האיחוד האירופי, הקהילות היהודיות עדיין לא גיבשו אסטרטגיה הולמת לניהול יחסיהן עם מוסדות האיחוד האירופי.

 

אסטרטגיה יהודית כלפי האיחוד האירופי, אשר תגדיר את האינטרסים הבסיסיים של יהדות אירופה, היא כורח המציאות. היעדרה של אסטרטגיה מפורטת שכזאת היא הזנחה משמעותית העלולה לפגוע בקהילות היהודיות באירופה, למנוע את פיתוחן של דרכים להתמודדות עם הפתיחות החדשה, להזיק למאבקן של הקהילות היהודיות באנטישמיות ואפילו ליחסיהן עם מדינת ישראל. לכן, על הקהילות היהודיות מוטלת האחריות להקדים ולגבש אסטרטגיה כלפי האיחוד האירופי.

 

בטרם יפנו הקהילות היהודיות לעיצובה של אסטרטגיה כזו, חובה עליהן לבחון את יחסיהן עם האיחוד האירופי באמצעות ראייה ארוכת-טווח, ואל להן להתעלם מתהליכי פרויקט האינטגרציה האירופית. השינוי הקריטי הראשון שאותו חייבות הקהילות היהודיות לבצע הוא ברמה המוסדית. המבנה המוסדי הנוכחי של יהודי אירופה מנציח במידה רבה את אירופה המיושנת של מדינות הלאום ומתעלם מאירופה העל-לאומית. כדי להמשיך ולשגשג באיחוד האירופי, על הקהילות היהודיות להקים מבנה ארגוני התואם את אירופה העל-לאומית, ולהמשיך ולטפח את הזהות היהודית הלאומית (הערת האתר: המלצה זו מקבלת משנה תוקף עקב אמנת ליסבון שנכנסה לתוקפה בסוף שנת 2009).

 

הקהילות היהודיות עדיין לא יצרו מבנה ארגוני גיאוגרפי המקביל לאיחוד האירופי. במקרה הטוב יצרה יהדות אירופה ארגונים כלל-יבשתיים, שבמידה רבה מנותקים מקיומו של האיחוד האירופי. ארגונים אלה עדיין חלשים ולא אחת נסמכים בפעולותיהם על גורמים זרים מחוץ למרחב האיחוד האירופי.

 

בגלל המבנה הארגוני של הקהילות היהודיות באירופה, המאוגדות עדיין כאמור במבנה שאינו תואם את מבנה האיחוד האירופי, התקשורת עם המוסדות האירופיים נפגעת והארגונים היהודיים הכלל-אירופיים אינם זוכים לשיתוף פעולה מרבי, ובמידה מסוימת גם ללגיטימיות, שמהם היו יכולים ליהנות לו היו מתאגדים במבנה מקביל לזה של האיחוד. ברמה הארגונית-קהילתית, הקהילות היהודיות מפגרות בפיתוח מוסדות פוליטיים לייצוג יהדות אירופה במסגרת המוסדות העל-לאומיים (הערת האתר: יש כיום שדולות יהודיות בפרלמנט האירופי, והן צוברות תאוצה, אך אינן מהוות חלופה לארגונים רשמיים שיפעלו מול האיחוד).

 

מובן מאליו שברמה האינדיבידואלית יהודים השתלבו גם בתפקידים הבכירים ביותר במערכות האיחוד האירופי, אלא שלעובדה זו אין כל השפעה ברמה הארגונית הקהילתית.

 

מאז הקמת השוק המשותף והאיחוד האירופי הפכה בריסל למרכז שתדלנות עולמי. אלא שהקהילות היהודיות באיחוד אינן מיוצגות בעיר באופן מספק, ואולי אף ניתן לקבוע כי הן סובלות מתת-ייצוג בבריסל. ברור שהמבנה המוסדי הכלל-אירופי והמיושן של הקהילות היהודיות, שאינו תואם את מרחבו הגאוגרפי של האיחוד האירופי, אינו מקל על משימת הייצוג של הקהילות היהודיות אל מול מוסדות האיחוד.

בשנת 2011 הוקם הפרלמנט אירופי יהודי (European Jewish Parliament), ארגון לא ממשלתי אשר שם לו למטרה לאחד את האינטרסים של כלל הקהילות יהודיות באירופה. מוקדם הארגון נמצא בבריסל. ה-EJP דן סוגיות אקטואליות הרלוונטיות ליהודי אירופה.