מדיניות ההרחבה

מדיניות ההרחבה כמדיניות חוץ

האיחוד האירופי מתייחס אל מדיניות ההרחבה שלו כחלק אינטגראלי ממדיניות החוץ. האיחוד מאמין כי מדינות רבות יגישו בקשת הצטרפות מתוך חישובי כדאיות, ולכן כל מדינה אשר מגישה בקשת הצטרפות צריכה לעמוד בסטנדרטים מסוימים ולאמץ חקיקה בתחומים רבים. זוהי דרכו של האיחוד לגרום למדינות להתנהל ולאמץ את ערכיו ואמונותיו. עוד באמנת רומא, סעיף 237, כל מדינה ביבשת אירופה אשר רוצה לקחת חלק בפרויקט האיחוד האירופי מוזמנת להגיש מועמדות להצטרפות. כל עוד המדינה אינה חברה מלאה באיחוד היחסים עימה הם יחסי חוץ לכל דבר ועניין. את נושא ההרחבה מרכז נציב העוסק בנושא זה ותחתיו מאות עובדים.

מועדון פתוח, האמנם?

אחת השאלות המרכזיות היא שאלת הזכאות להצטרפות. כיצד קובעים מי היא מדינה אירופאית ומי לא? האם הגבול הוא גיאוגרפי? דתי? אתני? ערכי-מוסרי? תרבותי? נראה כי לכל אחד מן המרכיבים הללו יש חשיבות. מרוקו שהגישה בקשת הצטרפות נדחתה, המשא ומתן עם טורקיה מתנהל בעצלתיים ומדינות יוגוסלביה לשעבר נמצאות בשלבים שונים.

Please reload