קונראד אדנאואר (1876-1967)

קונראד אדנאואר (Konrad Adenauer) היה הקנצלר הראשון של גרמניה המערבית, כיהן גם כשר החוץ של מערב גרמניה, נשיא פרוסיה וראש עיריית קלן.

 

אדנאואר נרדף על ידי השלטון הנאצי ונחשד בקשירת קשר להתנקשות בהיטלר. לאחר המלחמה ובטרם היבחרו למשרת הקנצלר, הטילו עליו מדינות המערב להיות בין מנסחי החוקה החדשה של גרמניה המערבית. לצד פועלו לאיחודה של אירופה, הקנצלר היה ידוע בקשריו עם מדינת ישראל הצעירה. הוא היה ממקדמי החתימה על הסכם השילומים ונפגש בשדה בוקר עם דוד בן-גוריון.

 

אדנאואר נבחר בשנת 1949 לקנצלר הראשון של גרמניה המערבית, אשר החלה להתקרב לאירופה המערבית ולארצות הברית עם התפתחות המלחמה הקרה. אדנאואר קידם וקרב את המדינה החדשה אל הרעיון של אירופה חזקה ומאוחדת (יחד עם צרפת, בנלוקס ואיטליה) ועשה רבות לשים קץ ליריבות ההיסטורית מול צרפת.

 

בשנת 1963 נחתם בין שתי המדינות הסכם ידידות היסטורי, אשר נחשב לאבן דרך באינטגרציה האירופית. אדנאואר הצליח לשנות בצורה הנחרצת ביותר את פניה של מדינתו ועקב כך את פניה של אירופה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. אדנאואר היה אחראי על צירופה של גרמניה למועצה האירופית, לאמנת הפחם והפלדה ולאחר מכן לברית נאט"ו.

 

אדנאואר זכה להכרה בינלאומית רחבה על פועלו, אשר באה לידי ביטוי בתארי כבוד רבים שקיבל ממדינות שונות בעולם (בהן: יפן, פרו, אנגליה, צרפת וספרד) ובקריאת מקומות רבים על שמו: מוסדות חינוך, קרנות, רחובות. דמותו מופיעה על מטבע זהב של האבות המייסדים של אירופה, אשר הוטבע בבלגיה בשנת 2002. קרן קונרד אדנאואר פועלת בישראל מאז  1982 להעמקת שיתופי הפעולה בין ישראל לגרמניה, קידום דיאלוג בין מדינות האזור לשם התמודדות עם הסכסוך במזרח התיכון, טיפוח ערכי דמוקרטיה משותפים וחיזוק מדינת חוק והחברה האזרחית ועידוד כלכלת שוק חברתית. חטיבת אדנאואר ללימודי פוליטיקה וחברה אירופית באוניברסיטת בן-גוריון קרויה על שמו.