משמעותה של אמנת ליסבון

אמנת ליסבון, אשר שמה הרשמי הינו אמנת הרפורמה, קבעה סטנדרטים חדשים, יצרה מבנים חדשים, עיצבה מחדש את החוק, הסדר והפוליטיקה האירופית, ושינתה למעשה את כל תחומי החיים של 27 המדינות החברות (דאז, כיום ישנן 28), על כל 500 מיליון תושביהן, וכמובן של אלה העתידים להצטרף.

 

אמנת ליסבון איחדה את כל האמנות המכוננות של האיחוד האירופי, אלו שיצרו את מבנה שלושת העמודים, והכניסה אותם תחת גג אחד –  אמנת הרפורמה. משמע, מכלול החקיקה וכלל הנגזרות שלו יצרו לראשונה גוף אמנתי אחד, אשר נתן לראשונה לאיחוד האירופי תוקף משפטי כגוף. הקהילה האירופית הכלכלית חדלה מלהתקיים והאיחוד האירופי ירש אותה. כפי שציינו, הקהילות חדלו מלהתקיים באופן עצמאי, אך יוצאת מכלל זה היא אמנת EUROATOM. בגלל רגישות הנושא, אמנה זו לא חדלה מלהתקיים, וקהילת EUROATOM היא כביכול קהילה נפרדת (על אף שיש חפיפה בין המדינות החברות באמנה זו לבין אלה החברות באיחוד האירופי).

 

מלבד אמנת  EUROATOM, אמנת ליסבון כוללת בתוכה שתי אמנות מרכזיות: האמנה לתפקוד האיחוד האירופי, שהחליפה את  אמנת הקהילה האירופית, ואמנת האיחוד האירופי (אמנת מאסטריכט).

על פי סעיף 47 לאמנת האיחוד האירופי, אמנת הרפורמה, הופך האיחוד האירופי לראשונה לישות משפטית.

נוצרו שלושה מישורי סמכות לאיחוד האירופי. בראשון סמכות החקיקה הבלעדית היא בידי האיחוד האירופי, בשני הסמכויות משותפות- גם המדינות וגם האיחוד רשאים לחוקק, ובשלישי מתקיים דיאלוג או ייעוץ מצד האיחוד האירופי לכל היותר, אך אין הוא יכול להתערב בחקיקה הלאומית.

 

בכל מישור כזה נמצאים תחומים רבים. חלוקת התחומים על פי אמנת ליסבון:

  • סמכויות בלעדיות של האיחוד

  • סמכויות משותפות של האיחוד האירופי

  • תמיכה, תיאום ופעולות משלימות

 

כל הסמכויות לפעול בתחום הרלוונטי ניתנות לאיחוד האירופי. המדינות החברות אינן יכולות עוד לפעול בתחומים אלה מלבד:

  • במקרים בהן המדינות החברות מוסמכות ע"י האיחוד האירופי

  • יישום פעולות האיחוד האירופי

 

סעיפים המגדירים את מקומן של המדינות החברות ומקומו של האיחוד האירופי באמנה (חלק ראשון - עקרונות האמנה):

  • סע' 2(1) TFEU - המדינות החברות מיישמות את סמכויותיהן בהיקף כזה שהאיחוד האירופי איננו מיישם את סמכויותיו. בתחומים בהם משפט האיחוד אחראי לתחום זה, הרי שהמדינות החברות איבדו את סמכויותיהן. פעילות האיחוד מחליפה את סמכויות המדינות החברות.

  • סע' 2(2) TFEU - הן האיחוד האירופי והן המדינות החברות, למרות שהאיחוד מוסמך רק לתמוך, לתאם או להשלים את פעולותיהן של המדינות החברות. פעילות האיחוד האירופי אינה מחליפה את סמכויות המדינות החברות. אסור שפעולותיו המחייבות של האיחוד האירופי יחייבו הרמוניזציה. בהתאם למגבלות האמנה, פעילות האיחוד האירופי מקבילה לפעילות המדינות החברות.

  • סע' 2(5) TFEU - באזורים מסוימים ובהתאם לתנאים הקבועים באמנות, יהיה לאיחוד סמכות לבצע פעולות תמיכה, תיאום או השלמה של פעולותיהן של המדינות החברות, מבלי שהדבר יחליף את יכולתן בתחומים אלה. פעולות המחייבות מבחינה משפטית של האיחוד, אשר אומצו על בסיס הוראות האמנות הקשורות לאזורים אלה, לא יכללו הרמוניה של חוקי המדינות החברות או תקנותיהן.

סעיפי החלק השלישי של האמנה [Treaty on the Functioning of the European Union (TFEU)] - מדיניות מאוחדת ופעולות פנימיות:

  • סעיף 1: השוק הפנימי

  • סעיף 2: מעבר חופשי של מוצרים - איחוד מכסים, שיתוף פעולה בתחום המכסים ואיסור על הגבלת כמויות בין המדינות החברות.

  • סעיף 3: חקלות ודייג

  • סעיף 4: חופש תנועה לאנשים, שירותים והון - עובדים, זכות ההקמה, שירותים והון ותשלום.

  • סעיף 5: אזור של חירות, ביטחון וצדק - מדיניות בדיקת גבולות, מקלט והגירה, שיתוף פעולה משפטי בעניינים אזרחיים, שיתוף פעולה משפטי בעניינים פליליים, שיתוף פעולה משטרתי.

  • סעיף 6: תחבורה

  • סעיף 7: תחרות, מיסוי ואכיפה של חוקים - כללים, הפרשות למס ואכיפת חוקים.

  • סעיף 8: מדיניות כלכלית ומוניטארית - הוראות מוסדיות, הוראות ספציפיות למדינות "גושי האירו" והוראות מעבר.

  • סעיף 9: תעסוקה

  • סעיף 10: מדיניות חברתית

  • סעיף 11: הקרן החברתית האירופית

  • סעיף 12: חינוך, נוער וספורט

  • סעיף 13: תרבות

  • סעיף 14: בריאות הציבור

  • סעיף 15: הגנת הצרכן

  • סעיף 16: רשתות טראנס-אירופיות

  • סעיף 17: תעשייה

  • סעיף 18: לכידות כלכלית, חברתית וטריטוריאלית

  • סעיף 19: מחקר, פיתוח טכנולוגי וחלל

  • סעיף 20: סביבה

  • סעיף 21: אנרגיה

  • סעיף 22: תיירות

  • סעיף 23: הגנה אזרחית

  • סעיף 24: שיתוף פעולה מנהלי