ערכים ומטרות בעקבות אמנת ליסבון

הערכים המנחים את האיחוד האירופי

סעיף 2 לאמנת ליסבון קבע את ערכי היסוד עליהם מתבסס האיחוד האירופי: כבוד האדם (תוספת חדשה), חירות (Freedom - בעבר הוגדרה כ-Liberty), דמוקרטיה, שוויון (תוספת חדשה), עליונות החוק, כיבוד זכויות האדם כולל זכויות בני מיעוטים.

"ערכים אלה משותפים למדינות החברות בחברה שבה יגברו הפלורליזם, אי-האפליה, הסובלנות, הצדק, הסולידריות והשוויון בין נשים וגברים" (המשך סעיף 2 לאמנת האיחוד האירופי).

 

מטרות האיחוד על פי אמנת ליסבון:

"קידום השלום, ערכי האיחוד ושלום עמיו". (סע' 3 (1) לאמנת האיחוד האירופי, גרסה חדשה)

 

מרחב של חירות, ביטחון וצדק, שוק פנימי, איחוד כלכלי ומוניטרי, ערכי האיחוד והאינטרסים שלו בעולם הרחב, כ]י שבאים לידי ביטוי באמנת האיחוד האירופי (TEU - Treaty on the European Union):

"הא"א יאפשר לאזרחיו מרחב של חירות, ביטחון וצדק, שבו התנועה החופשית של אנשים תובטח ביחד עם צעדים מתאימים בנוגע לבדיקות בגבולות חיצוניים, מקלט מדיני, הגירה ומניעה ולוחמה בפשע" [סע' 3(2) TEU].

"האיחוד יכונן שוק פנימי. בעשותו כן האיחוד יפעל למען: פיתוח בר-קיימא של אירופה;  כלכלת שוק סוציאלית תחרותית ביותר; רמה גבוהה של שמירה ושיפור איכות הסביבה; קידום מדעי וטכנולוגי" [סע' 3(3) TEU].

"האיחוד יכונן איחוד כלכלי ומוניטרי שהמטבע שלו הוא  מטבע האירו" [סע' 3(4) TEU].

"ביחסיו עם העולם הרחב, האיחוד יתמוך ויקדם את ערכיו ואת האינטרסים שלו ויפעל להגנת אזרחיו. בעשותו כן האיחוד יתרום לשלום וביטחון; פיתוח בר-קיימא של כדור הארץ; סולידריות וכבוד הדדי בין העמים; סחר חופשי והוגן; צמצום העוני; הגנת זכויות האדם; שמירה קפדנית ופיתוח המשפט הבינלאומי" [סע' 3(5) TEU].

 

ארבעת התחומים אותם מציג האיחוד כשינויים המהותיים של אמנת ליסבון:

איחוד דמוקרטי וגלוי יותר - עליית כוח השפעתם של הפרלמנטים הלאומיים והפרלמנט האירופי, כמפתח לצמצום הגרעון הדמוקרטי (מצב בו האיחוד האירופי הינו גוף פוליטי, המייצג את אזרחי האיחוד - אך הם אינם בוחרים את נציגיהם באופן מלא) ועליית מעורבות האזרח האירופי. אמנת ליסבון הרחיבה את סמכויות הפרלמנט האירופי באופן משמעותי. מגוף שעיקר תפקידו היה לבקר הפך הפרלמנט לגוף מחוקק, מאשרר התקציב, בעל זכות הצבעה על הסכמים בינלאומיים, מאשר מינויים וכדומה. הפרלמנט קיבל מעמד רשמי שווה למועצה האירופית (ראשי המדינות) ולמועצת השרים האירופית (השרים מהמדינות החברות). האמנה גם חיזקה את כוחם של הפרלמנטים הלאומיים. על ידי מימוש עיקרון הסובסידיאריות (כל מדינה תנהל ותטפל בעצמה בבעיותיה במידת האפשר), יוכלו הפרלמנטים לחוקק ולנהל תחומי חיים רבים של אזרחי המדינה ללא התערבות האיחוד. כמו כן נפתחו מספר מסלולי "דיבור ישיר" בין האזרח לאיחוד, בהם מוקדים לשאילתות ופניות ציבור, ואפשרות להצעות חקיקה מהאזרח לנציבות. אמנת ליסבון שרטטה קווים ברורים יותר בחלוקת העבודה בין הגופים הפוליטיים השונים, ותחומי האחריות ברורים הרבה יותר. בנוסף, אמנת ליסבון הגדירה לראשונה מהי הדרך לפרוש מן האיחוד האירופי, כאשר עד כה מעולם לא היה הליך סדור לפרישה של מדינה חברה מן האיחוד.

 

איחוד יעיל יותר - עם שיטות הצבעה ועבודה משופרות, עם מוסדות מותאמי היקפים ומותאמים לעידן הנוכחי ועם יכולת פעולה גמישה ונכונה יותר לצורכי האיחוד ואזרחיו, האיחוד הפך לגוף חזק ומשמעותי יותר בראש ובראשונה כלפי פנים. בין השינויים המרכזיים שבוצעו נמצאת שיטת הרוב הכפול במועצת השרים ובמועצה האירופית. שיטה זו באה לאזן בין המדינות החברות - להעניק כוח למדינות הקטנות, אך מנגד שלא כל מדינה תוכל לחבל בהצעה או חוק שלא נראים לה. באופן עקרוני, לקבלת חוק דרושים 55% מקולות המועצה אשר ייצגו לפחות 65% מאוכלוסיית אירופה (פירוט וטבלה בהמשך בתת פרק הנוגע למועצת השרים האירופית). בנוסף נוצר תפקיד חדש, נשיא האיחוד האירופי, שתפקידו לעמוד בראש המועצה האירופית (ראשי המדינות) ולייצגה מול ראש הפרלמנט האירופי וראש הנציבות האירופית (פירוט על תפקיד הנשיא בתת הפרק המועצה האירופית). תחום אחרון בו שואפת אמנת ליסבון להיות יעילה יותר הוא בתחום החקיקה הקשורה במרחב החופש, הביטחון והצדק לאזרחי אירופה, ובמקביל מרחב פעולה לחקיקה בנושאים דוגמת איכות הסביבה וההתחממות הגלובלית, המלחמה בטרור, בריאות הציבור, פעילות הומניטארית, הגנת האזרח, ספורט, חלל, תרבות וכדומה.

 

זכויות, ערכים, חופש, סולידריות וביטחון - אמנת ליסבון משלבת את מגילת זכויות האדם בחוק האירופי וכוללת במגילה זכויות חדשות (בנושאי אזרח, חברה, כלכלה ופוליטיקה, הגברת הסולידריות הבין-אישית והבין-מדינתית והגנת האזרח האירופי. כדי לחזק את הסולידריות בין המדינות נחנכו פרויקטים של שיתופי ידע, תוכניות עזרה כלכלית והומניטארית בעת הצורך, טיפול בבעיות בריאות ציבור, התמודדות עם מתקפות טרור ושיתוף פעולה בתחומי האנרגיה.

 

אירופה כשחקנית על הבמה הבינלאומית - אירופה שידרה במשך שנים חוסר אחידות שפגם בכוחה הבינלאומי. אמנת ליסבון שמה לעצמה למטרה להפוך את האיחוד האירופי לכוח מרכזי יותר במגרש הבינלאומי. נוצר תפקיד חדש–  הנציג הגבוה לתחומי חוץ וביטחון של האיחוד האירופי, שישמש גם כסגן נשיא האיחוד האירופי, תפקידו לנסות ולגשר על פערי ההסכמה בין המוסדות השונים, ולוודא שאירופה תדבר כלפי חוץ בקול אחד (הרחבה על התפקיד הן בתת הפרק הנציבות האירופית והן בפרק מדיניות החוץ של אירופה). כדי לגבות את הנציג הגבוה לענייני חוץ וביטחון הוקם מערך שירות החוץ האירופי, נקבע שבכל תחום תהייה ישות אחת בלבד אשר תנהל משא ומתן כלפי חוץ, לדוגמא הנציבה לתחומי סיוע למדינות עולם שלישי וארגונים בינלאומיים תנהל משא ומתן בנושאים אלה.