הקדמה- היהודים ואירופה

יהודים היו תמיד חלק בלתי נפרד מהחברה האירופית, ועם זאת היחסים בינם לבין החברה הסובבת אותם היו מורכבים ולעתים קשים. מחד, יהודים שמילאו תפקידי מפתח בתרבות ובפוליטיקה האירופית, ומאידך אנטישמיות שהתבטאה ברמות שונות, מחוקים מפלים ומדירים עד להשמדה מאורגנת בשואה. כך כתב ארי שביט בעיתון הארץ-  "המרכיב היהודי שהיה מרכיב כל כך חיוני בחייה ובזהותה של אירופה משך כ-1,500 שנים הידלדל במאה השנים האחרונות באופן מהיר ודרמטי. אם התהליכים הנוכחיים לא ייהפכו על פיהם, אם אירופה לא תוצף לפתע פתאום בנחשולי יורדים ישראלים, עד סוף המאה הנוכחית היא תהיה חסרה את המרכיב היהודי כמעט לחלוטין"

גם בין מדינת ישראל והאיחוד האירופי התקיימו לאורך השנים יחסים מורכבים של אהבה ושנאה.

במאמרה של דיאנה פינטו (Diana Pinto), "האם ניתן ליישב בין העולם היהודי לאירופה", משנת 2004, היא פותחת בסיפור על כך שכאשר בירכה בכיר בקהילה היהודית בצ'כיה על הצטרפותם לאיחוד האירופי, הוא ענה כי אין הוא מעוניין להצטרף לאיחוד האירופי אשר מסמל מבחינתו שנאת ישראל ואנטישמיות. תגובה זו של בכיר בקהילה היהודית מציגה את הספקנות והחשש של יהודי אירופה מפרויקט האינטגרציה של האיחוד. חששות אלו מתבססים בעיקר על זיכרון השואה אך גם על אנטישמיות גואה. מנגד נראה כי גם יהודי אירופה מגלים לא פעם אטימות כלפיי ניסיונות ההתקרבות מצד האיחוד.

נכון לשנת 2017 חיים במדינות האיחוד כ-8% מכלל יהודי העולם (כ-1,046,500 במספרם). כפי שמציין ד"ר שרון פרדו במאמרו העוסק בנושא האיחוד האירופי והקהילות היהודיות (יוני 2006) "פרויקט האינטגרציה האירופית מציב בפניה יהודים החיים באירופה אתגרים והזדמנויות ייחודיים לצד השלכות משמעותיות".