ריצ'רד ניקולאוס פון קאודנהובה-קלרגי (1972-1894)

ריצ'רד ניקולאוס פון קאודנהובה-קלרגי (Richard Nikolaus von Coudenhove-Kalergi) היה פוליטיקאי ופילוסוף האוסטרי שבשנת 1923, חמש שנים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, ושש- עשרה שנים לפני מלחמת העולם השנייה, פרסם את ספרו הראשון "פן-אירופה", כחלק מרעיון שהגה שנה קודם לכן (יחד עם אוטו ואן הבסבורג). הוא ראה בכך דרך יחידה להתמודד עם רוסיה הקומוניסטית. ספרו כלל גם טופס חברות המזמין את הקורא להצטרף לתנועה הפן-אירופית. בין השנים 1924 ל-1938 הוא ערך את העיתון הפן אירופי. ב-1926 כינס קונגרס ראשון על ספרו ועל המשמעות של יצירת חברה פן-אירופית. הוא הצליח לאגד סביבו אנשים כדוגמת אלברט אינשטיין, זיגמונד פרויד, תומאס מאן ואף העניק תואר נשיא של כבוד לאריסטוד בריאנד (זוכה פרס נובל לשלום).

 

בתפיסת עולמו, קלרגי, כמו האבות המייסדים הבאים אחריו, ייחס חשיבות רבה להשכנת השלום. קלרגי הפיץ בהצלחה את משנתו בקרב אנשי רוח.  לטענתו, להשגת שלום עולמי יש לכונן 5 מעצמות: אמריקה (לא כולל קנדה), ברית המועצות, מזרח אסיה- סין ויפן, פן-אירופה - איחוד אשר יכלול את יבשת אירופה ומושבותיה באפריקה ובדרום מזרח אסיה, בריטניה והאימפריה הבריטית (כולל קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה, המזרח התיכון והודו).

 

עוד טען קלרגי, כי אירופה תזכה לשלום רק באמצעות איחוד פוליטי. בעוד שעידן העליונות הגלובלית של אירופה הסתיים, ניתן עדיין למנוע את הדרדרותה הפנימית של אירופה אם המערכות הפוליטיות שלה יתחדשו תוך הדגשת שיתוף פעולה בסדר גודל גדול. בנוסף, בהיבט הפנים אירופי, קלרגי התווה 4 שלבים להקמתו של איחוד אירופי: כנס של נציגים מ-26 מדינות אירופיות, הסכם בדבר כריתת אמנות ליישוב סכסוכים באירופה, איחוד מכסים, כתיבתה של חוקה לפדרציה האירופית. בעוד בקרב אנשי הרוח הייתה לקלרגי הצלחה רבה, עם מנהיגי אירופה דרכו פחות צלחה. האנשלוס עם אוסטריה ומלחמת העולם השנייה גרמו לקלרגי לנטוש את אירופה לארצות הברית, שם המשיך להפיץ ולפתח את תורתו הפן-אירופית.

 

ב-1945 עם תום המלחמה הוא שב לאירופה, לצרפת. תום המלחמה הפיח בו תקוות חדשות למימוש רעיונו, ונאומו של צ'רצ'יל ב-1946 (על כך בהמשך), היווה עבורו חיזוק לאמונתו. במהלך 1946-47 הגה רעיון להקמתו של פרלמנט אירופי מאוחד, ואף ארגן שתי התכנסויות של פורום זה.

 

קלרגי כנראה הקדים את זמנו בדבורו על מטבע משותף, על "האודה לשמחה" של בטהובן כהמנון הקהילה האירופית (האודה התקבלה כהמנון 16 שנים לאחר שקלרגי הציע זאת) ומאפיינים מאחדים נוספים, אשר כיום מהווים חלק נורמטיבי מהאיחוד האירופי. בשנת 1950 קיבל פרס מהעיר אאכן בגרמניה על תרומתו לשלום ולקידום הרעיון האירופי. קלרגי נחשב לאחד מאבות רעיון אירופה המאוחדת.