המלצות וסדר יום אסטרטגי

המשימה הראשונה המוטלת על יהדות אירופה היא להכיר במציאות הפוליטית והגיאוגרפית באירופה המתחדשת, ולכונן מבנה מוסדי המקביל למבנה האיחוד האירופי. הרכב הקהילות היהודיות שתחבורנה למבנה חדש זה יקבע בהתאם למפתח החברות באיחוד האירופי, ויכלול גם את הקהילות היהודיות במדינות המנהלות משא ומתן לקראת הצטרפותן לאיחוד. האיחוד מספק סביבה תומכת להתאגדויות במתכונת שכזאת ועל כן על הקהילות היהודיות להתאגד במבנה מוסדי הנמצא בין מבנה קונפדרטיבי למבנה פדרטיבי, בדיוק כמו מבנה האיחוד האירופי.

 

במילים אחרות, יהדות אירופה צריכה לפעול בהתאם לתפישתו של האיחוד במתכונת של קהילה על-אירופית, המאגדת בתוכה את הקהילות היהודיות במדינות החברות באיחוד. בהתאם למודל האיחוד האירופי, אגד זה של קהילות יהודיות יפעל בשלוש רמות או מסגרות מבניות: ברמת הקהילה האינדיבידואלית, ברמה הלאומית וברמה העל-לאומית, דהיינו לצד מוסדות האיחוד. בהתאם למבנה זה ראוי שהמסגרת היהודית העל-לאומית תעסוק בעיקר בסוגיות פוליטיות על-לאומיות הנוגעות לקהילות היהודיות במרחב האיחוד האירופי, בעוד שהמסגרת הלאומית והמסגרת הקהילתית תקדשנה את מרצן לחינוך יהודי, תרבות ורווחה ברמה הקהילתית וברמה הלאומית.

 

אין עוררין על כך שבמקור ניסו הקונגרס היהודי האירופי, ה-European Jewish Congress) EJC), והמועצה האירופית של הקהילות היהודיות, ה- European Council of the Jewish Communities ) ECJC), לפעול בכיוונים קרובים לכיוון המוצע. אלא ששני הארגונים נגועים בדיוק באותן הבעיות שמציג מאמר זה, ובעיקר בהתנהלות במרחב כלל-יבשתי, שאינו הולם את המציאות הפוליטית והגיאוגרפית שיצר האיחוד האירופי.

 

מבנה שכזה, שמקום מושבו העיקרי חייב להיות בבריסל לצד מוסדות האיחוד האירופי, עשוי לחזק את הקהילות היהודיות במרחב האיחוד ולאפשר למנהיגות היהודית העל-לאומית להיות לקולם של כלל יהודי האיחוד האירופי בצמתי ההכרעה החשובים ביותר: בבריסל, בשטרסבורג ובלוקסמבורג. קיים גם יסוד סביר לטענה, שמבנה זה עשוי לפתח את המנהיגות היהודית שתיראה עתה אטרקטיבית יותר. מעל הכל, הקהילות היהודיות הקטנות, שאינן מסוגלות לסייע לעצמן ברמה הלאומית, יזכו לתשומת לב, לתמיכה ולחיזוק מהמסגרת העל לאומית. מבנה כזה יכיר גם בהבדלים שבין הקהילות השונות, על מנהגיהן השונים, לשונותיהן השונות, והתרבויות השונות שבתוכן הן מתקיימות.

 

הגברת עוצמתה הרכה של יהדות האיחוד האירופי היא צו השעה. עוצמה רכה בהקשר היהודי היא העוצמה הנובעת מההערכה שרוכשות החברות והתרבויות האירופיות כלפי חיוניותה והישגיה של התרבות היהודית. סביר כי המבנה החדש המוצע במאמר זה עשוי להגביר את עוצמתה הרכה של יהדות האיחוד, ואף יסייע בכינונה של ברית חדשה בין אירופה לבין העם היהודי. ברית שכזו עם האיחוד האירופי, הנהנה מתדמית חיובית ומעוצמה רכה ניכרת כשלעצמו, תחזק את הלגיטימציה של העם היהודי לא רק באירופה, כי אם ברחבי העולם כולו.

 

להנעת התהליך בכיוונים המוצעים נדרש שיתוף פעולה מצד שלוש הקהילות היהודיות הגדולות באיחוד האירופי: בצרפת, בבריטניה ובגרמניה. ללא מעורבותן המלאה של קהילות אלה, מעמדן והמשאבים שביכולתן להקצות לפיתוח אסטרטגיה יהודית כלפי האיחוד האירופי, תתקשינה הקהילות היהודיות באיחוד להתארגן ולהיבנות מחדש במסגרת האיחוד האירופי. ללא שיתוף פעולה הדוק בין קהילות אלה, גורמים זרים הם שימשיכו לקבוע את סדר היום של יהדות האיחוד האירופי.

 

בהנהגת הקהילות היהודיות בצרפת, בבריטניה ובגרמניה, על הקהילות היהודיות האירופיות לקיים כנס לגיבושה של אסטרטגיה יהודית כלפי האיחוד האירופי. בכנס זה ראוי שיוקם "כוח פעולה", שיורכב מחברי כלל הקהילות היהודיות במרחב האיחוד האירופי, לבחינת הדרכים ליישומה של האסטרטגיה ולהצגת תכנית פעולה מפורטת להיערכותה של יהדות האיחוד האירופי לקראת מימושה של האסטרטגיה היהודית. 

 

האתגרים וההזדמנויות הגלומים באיחוד האירופי המורחב הם רבים, ועל הקהילות היהודיות להיאחז בהם ולממשם. אין כל ספק שהנהגת האיחוד האירופי תברך על כל תרומה יהודית לעיצוב מרחב אירופי פתוח, מגוון וסובלני יותר. השינויים המבניים המוצעים במאמר זה יכולים להדגיש עוד יותר את התרומה היהודית לכלל החברה האירופית. שינויים אלה עשויים גם לסייע ביצירת סביבה ואווירה שישמרו על השוני והייחוד היהודיים, המשקפים יותר מכל את סדר היום של אירופה המתחדשת".